על יוגה שינוי ומשמעת עצמית

אני מתרגלת יוגה כבר שנים. התחלתי בגיל 17 עם ספר שקניתי במשותף עם חברה. עשינו יוגה ביחד ולחוד, כשהספר נודד בין שתינו.

אחר כך תרגלתי יוגה מדי פעם, לפני השינה, בזמנים מתים, בזמנים של לחץ או לפעמים סתם מתוך רצון לראות אם עדיין אני מצליחה תנוחות מסוימות, בפרט, ישיבת לוטוס. זה היה תמיד המדד שלי לחזרה לעצמי, אחרי לידות, אחרי תקופה ארוכה שלא תרגלתי.

כשהגעתי לחדרה, לפני 20 שנה, התחלתי לתרגל יוגה במסגרת חוג מסודר, ועדיין מדי פעם תרגלתי בבית, עם הילדים ובלעדיהם. הבן הקטן שלי אהב לזחול מתחתי או מעלי בכל מיני תנוחות, וזה היה משעשע.. אפילו עזר לי בכל מיני תנוחות.

אבל אז קרה משהו למשמעת העצמית שלי.. אמנם תרגלתי כ-4 פעמים בשבוע, אבל לא הצלחתי לתרגל בבית. יש לי שלל מזרונים, נבחרת טובה של ספרים, קבצים שלמים של תרגילי יוגה, אבל בכל זאת, דחיתי, מצאתי עיסוקים אחרים, ובעיקר ביכיתי את המשמעת העצמית שאבדה לי.

היות ותרגלתי רוב הזמן מספיק פעמים בשבוע, זה גם היה פחות משמעותי. וויתרתי על האפשרות הזו, מתוך אמירה פנימית שאין מה לעשות, וככה זה..

לפני כחודש, החלטתי לעזוב את החוג ליוגה. הייתי שלמה עם העזיבה ויחד עם זאת נחושה בדעתי לא להפסיק עם היוגה.

בתחילה המשכתי לעשות יוגה בשעות של החוג כי ככה היומן שלי מסודר – אני קובעת פגישות רק אחרי היוגה.. לפחות משתדלת.

לפני כשבועיים מצאתי מורה מצוינת ליוגה, שאני נהנית מאוד מהשיעורים שלה.

ופתאום גיליתי שהמשמעת העצמית שלי חזרה. גם אם אני לא יכולה ללכת לחוג, אני מתרגלת בבית באותו הזמן.

בניתי לי סדר תרגולים שעונה על כל הצרכים שלי, ואני מתמידה בזה.

אני ממש גאה בעצמי, ושואלת את עצמי כל מיני שאלות:

האם זה השינוי? החלפת המורים?

הנחישות וההחלטה שעשיתי שהעבירה את היוגה לבעלות שלי?

איזושהי הבשלה פנימית?

אני מניחה שהכל נכון, ואולי גם השילוב המנצח..

מדהים איך לפעמים שינוי נוצר מתוך תהליכים פנימיים שרק מחכים להבשלה או למשק כנפי הפרפר..

חקרתי קצת על משמעת עצמית.. אז מסתבר שמשמעת עצמית היא כמו שריר או כמות אנרגיה, שמשרת אותנו לטווח רחב של תחומים – עבודה, אורח חיים, נהיגה וכו'. לפי באומייסטר, החוקר של התחום הזה, אנחנו שואבים את המשמעת העצמית מאותו מאגר, כל הזמן. כך שאם השתמשנו במשמעת עצמית לתחום אחד כמו עבודה או תזונה נכונה, המאגר מתדלדל. יחד עם זאת, לפי פלומין, עוד חוקר מפורסם, משמעת עצמית היא נושא שאפשר לחזק. וכמו בכל שריר, ככל שאתה מתאמן, הוא מתחזק יותר. כשמתאמנים על דבר אחד, קטן ככל שיהיה, המשמעת העצמית גם לגבי דברים אחרים, עולה.

אבל זה לא כל הספור, משמעת עצמית מככבת גם כשיש מטרה גדולה באופק, או כשמישהו חשוב נותן בך אמון. לפעמים, גם אתה עצמך. וכך כנראה שאותו דיבור פנימי שלי – ההחלטה הפנימית והנחישות להמשיך בסדר היום המחויב ליוגה, עשו את שלהם.