פחדים וחרדות

חרדה היא פחד מוגזם, בהלה או דאגת יתר ללא סיבה רציונאלית וללא קיום של סכנה ממשית.

הפחד מדברים מאיימים בא לשרת אותנו ולעזור לנו לשרוד – לברוח או לתקוף בעת צרה. החרדה, לעומת זאת, עולה בשל מחשבות שליליות ומפחידות, ללא קשר לסכנה ממשית המאיימת עלינו.

לפי הגישה ההתנהגותית חרדה נוצרת מהתניה קלאסית. המוח לומד לחבר בין גורמים שונים למרות שאין קשר ביניהם. הופעתם יחדיו או בסמיכות מלמדת את המוח לקשר ביניהם וליצור פחד מהופעתם.

במלחמה, הפחד שאנו חשים לשמע סירנה הוא פחד קיומי ומוצדק, הקשור למציאות. אבל אם לאחר שהמלחמה הסתיימה, כל סירנה של אמבולנס מכניסה אותנו למצב של דריכות, העברנו זאת ממצב של פחד מסכנה ממשית לחרדה. לרוב, החרדה נוצרה בשל סכנה ממשית שחשנו מאותו גורם בעבר.

חרדה היא מה שקורה לנו בפירוש שאנו נותנים למצב מסוים – אנו נותנים לו פירוש של סכנה ממשית למרות שהסכנה לא באמת קיימת ברגע זה. פעמים רבות מקורות החרדה רציונאליים, אך אנו מגדילים את רמת החרדה שלנו באופן לא רציונאלי.

תסמינים של חרדה

תסמינים רגשיים – פחד, אימה, בהלה, מתח, דאגה, עצבנות, גועל, אי-שקט, פגיעות, מבוכה, בושה.

תסמינים התנהגותיים – קיפאון שרירים, בריחה, הימנעות, גמגום, חוסר מנוחה, נשימת יתר, קשיי שינה, קשיי אכילה.

תסמינים קוגניטיביים:

  • חושי-תפיסתי – ערפול, חוסר מציאות
  • קשיי חשיבה – קושי להתרכז ולזכור, חסימה
  • קונספטואלי-תפיסת עצמי – פחד מאובדן שליטה, מפגיעה פיסית או מוות, מהפרעה נפשית, מהערכה שלילית.

תסמינים פיזיולוגיים:

  • מחזור הדם – האצה/ירידה בקצב הלב, עד התעלפות.
  • נשימתי – נשימה מואצת/מואטת, גוש בגרון, תחושת חנק, לחץ בחזה, קוצר נשימה.
  • עצבי-שרירי – עוויתות, רעידות, קיפאון, חולשה.
  • קיבה-מעיים – כאב בטן, בחילה, הקאה, שלשול.
  • עור – הסמקה/חיוורון, גירוד, הזעה

תסמינים אלו מאפיינים חרדה בשיאה. תחושת החרדה מאוד לא נוחה ואף מפחידה. אנו, בני האדם, משתדלים להימנע מסבל כלשהו, פיזי או רגשי, ולכן נעשה ככל יכולתנו שלא לחוות חרדה כזו. ננסה להימנע מכל טריגר שנקשר אצלנו כגורם לחרדה. הסכנה במקרה כזה היא שמעגל ההימנעות שלנו הולך וגדל עד שאנו נשארים מסוגרים בביתנו ונמנעים מכל עשייה.

להלן כמה מהחרדות המוכרות יותר:

GAD – חרדה מוכללת שמרכיבה הקוגניטיבי העיקרי הוא מרכיב של דאגת יתר, שאין לה קשר למציאות. לא רציונאלית.

חרדה חברתית – חוויה של בושה קיצונית. החלק הקוגניטיבי בה הוא פחד עצום מבוז, מדחייה, מהשפלה, מכעס, מלאכזב. זה מגיע לרמת הימנעויות חברתיות. במצבים הקשים האדם מסתגר בביתו כדי להימנע מכל מגע חברתי.

פוביות פשוטות – חרדה ממשהו ספציפי, שאם לא ניתקל בו לא נחווה חרדה כלל. לדוגמא: זיקוקים, חיות, חרקים, ליצנים, טיסה, נהיגה, מחטים, מים, ועוד רבים….

מתי נדע שזו לא פוביה?           כשאין הימנעות, כשאין תגובות גופניות קשות. אם כל מפגש עם ג'וק גורם לי לעלות על כסא ולצרוח לשמים, לחוש דפיקות לב חזקות ועוד תסמינים פיזיולוגיים לא נעימים, זו פוביה. אם זה רק לא נעים קצת – זו לא פוביה.

לכן, במקרה שאתם רואים סימנים לתגובות פיזיולוגיות לא נעימות ו/או להימנעות, שהגורם להם היא חרדה, רצוי לפנות לייעוץ ו/או לטיפול. ככל שהטיפול יינתן בשלב מוקדם יותר, הוא יהיה קצר יותר ויקטין את הסבל ואת עלות הטיפול.

האבולוציה של המוח האנושי

שדים בסירה

שיחה עם שמעון

כתבו לנו

שיחה עם נעמי

גלילה למעלה
דילוג לתוכן