ויסות וטיפול רגשי
רגשות
הם חלק מהותי מחיינו. יש רגשות שקל לנו להכיל, וכאלו שקשה לנו יותר להכיל כמו כעס, עצבות, חרדה, אכזבה ותסכול, שמקשים על היכולת שלנו להתמקד ולפעול. לרוב, אנו מנסים להימנע מהם כדי להפחית את עוצמת הכאב שאנו חשים. אך לעתים הבריחה וההימנעות מההשפעות השליליות של רגשות אלו לא בריאה ולא יעילה.
וויסות רגשי זו היכולת של אדם לאזן את עוצמת הרגשות שחש, ולהגיב באופן בריא לחוויה מעוררת הרגש. לעתים אנו מאזנים רגשות במקום העבודה או עם חברים, הרבה יותר טוב מאשר בבית, עם בני המשפחה. במקום שאנו חשים בטוחים יותר אנו יותר מרשים לעצמנו לאבד שליטה וכך לגרום נזק לעצמנו ולסובבים אותנו.
אם נלמד את עצמנו למתן את הרגשות ולהכיל אותם ללא שיפוט, שלהם ושל עצמנו, ובלי לברוח מהם – נצליח להכיל כל רגש ולהמשיך לתפקד בדרכים שיקדמו אותנו.
ישנם כמה עקרונות שיעזרו לנו להכיל את הרגשות, להבין את מטרתם ולפעול בצורה מיטבית.
מטרת הרגשות
לכל רגש יש מטרה והיא הפניית תשומת לבנו לדברים שקורים בקרבנו, לחוויות שאנו חווים, ולהציע לנו דרכי פעולה כדי להתמודד עם חוויות אלו.
בצורה פשטנית, ניתן לראות את המוח כמחולק לשני חלקים:
- החלק המגיב, האמיגדלה, האחראית לרגשות ולתגובות שלנו. כשאנו נמצאים במצב שמאיים עלינו, נגיב באחת הדרכים הבאות: תקיפה (Fight), בריחה (Flight), או קיפאון (freeze). האמיגדלה פועלת ומגיבה לפי דפוסי מחשבה והתנהגות אותם רכשנו במהלך חיינו. תגובתה מהירה ואינסטינקטיבית בשל הצורך להגיב למצבים של איום על הישרדותנו.
- החלק השני במוחנו הוא המוח החושב – הקורטקס. זהו החלק שבודק את המצב ומחליט האם אנו באמת במצב המאיים על הישרדותנו או שזהו רק מצב דומה לחוויה הישרדותית שחווינו בעבר, אבל כרגע זה לא המצב, ולכן אפשר להירגע. זהו החלק המווסת את פעולת האמיגדלה. הבעיה היא שהוא הרבה יותר איטי מהאמיגדלה. לפעמים, עד שהקורטקס מגיע למסקנה, האמיגדלה כבר הפעילה אותנו והגבנו בצורה שהיא לא טובה לנו ברגע נתון.
ביטוי בריא של רגשות – שיחה עם אנשים שאנו בוטחים בהם, פעילות גופנית, כתיבה ביומן, מדיטציה, ודרכים נוספות שעוזרות לנו לאזן את עוצמת הרגשות ולאפשר לנו להתאושש ולכוון את המיקוד לעשייה חיובית, במקום להיכנס לחור שחור של "מחשבות שליליות ופרשנויות שליליות שמחמירות את עוצמת הכאב".
כדי להתמודד עם הצפת רגשות עלינו לעצור ולבחון את הסיטואציה בצורה יותר יסודית, לבחון את המחשבות המקדימות, את הרגשות, ולתעל את הרגשות לפעולות מועילות המקדמות אותנו למטרה.
זיהוי הרגש
המודעות לרגשות משתפרת כאשר אנו לומדים לזהות את הרגש, לתת לו שם ולהגדירו במדויק. זיהוי הרגש והעוצמה המלווה אותו תאפשר להצביע עליו ולהצליח לשלוט בעוצמתו. אם נבין שמתחת לכעס קיים תסכול, ומתחת לעצב יש תחושת אכזבה, נוכל לטפל במצבים שגרמו לרגש המקדים.
זיהוי טריגרים
לאחר שנתנו תווית לרגש, נוכל לשים לב מתי הרגשות מתעוררים, ומהם האירועים שגורמים לנו להגיב באופן קבוע באותו דפוס התנהגות.
כשאנו מזהים את הטריגר, נוכל גם לזהות את המחשבה, הרגש והדחף שפועלים כולם בו זמנית. כך אנו לומדים מה הן התגובות האוטומטיות שלנו, ובאמצעות מודעות לתגובות אלה נוכל לשלוט בהתנהגות ולהחליט כיצד להגיב (או להימנע מתגובה).