נתקלתי בכל כך הרבה אנשים שלא יודעים לנשום בצורה נכונה. לכאורה, פעולה טבעית, שכולנו עושים אותה שנים על גבי שנים, ובכל זאת…
חלק מהאנשים נושמים מהחזה ובעצם מתעלמים מהבטן, ואז יש תחושה של מתח בגוף, גם אם אין לכך סיבה.
חלק מהאנשים לא משתפים את האף בתהליך הנשימה, וגם זה יוצר מצבים לא בריאים.
כשאני מלמדת אנשים כיצד לנשום נכון, והם עושים זאת במשך כמה דקות, מתרחש קסם. הפנים מתרפות ומתייפות, השרירים מתרפים, השפתיים משתחררות, הגוף נרגע, ואני רואה ושומעת את השינוי. זה מדהים לראות מה הרוגע עושה לפנים ולגוף שלנו. לכן הוספתי את המלה "להתייפות" כי התהליך הזה קורה בפועל: יש איזושהי נהרה על הפנים, והיופי מגיע ושורה עליהם.
אז איך נושמים נכון?
בשלב הראשון אפשר לתת רק לבטן לעשות את העבודה. פשוט להכניס ולהוציא אותה, הנשימה כבר תקרה מעצמה. כשנותנים לבטן להשתתף בתהליך הנשימה, עושים עיסוי לאיברים הפנימיים, ובדרך גם לרגשות.
אחר כך, כשהבטן כבר משתתפת בתהליך, אפשר להוסיף גם את החזה, ומשם לתת לאוויר להכנס לכל מקום בגוף.
רצוי לתת לאף שלנו את הכבוד שבשאיפה ובנשיפה, אלא אם יש בעיה בריאותית שמפריעה. התפקיד שלו הוא לסנן את האויר שאנחנו נושמים, מה שהפה לא עושה.
אז בעצם, בשאיפה, הבטן מתנפחת מעט, אח"כ האוויר עובר לחזה, ומשם אנחנו יכולים, בעצירת נשימה, לדמיין את האוויר נכנס לכל מקום בגוף. אחר כך אנחנו נושפים את האוויר החוצה, ובדרך יכולים לדמיין את כל הפסולת המחשבתית והרגשית יוצאת החוצה.
כדאי לחזור על התהליך 3-4 פעמים, כמה פעמים ביום, ובלי שנשים לב, הנשימה הזו תהפוך לאוטומטית.
כשאנחנו שולטים בזה, אפשר לעשות כל מיני וריאציות:
- לעצור לזמן רב יותר את הנשימה.
- שהשאיפה תהיה ארוכה יותר (ממריץ).
- שהנשיפה תהיה ארוכה יותר (מרגיע).
אבל מה שחשוב זה לתת לגוף שלנו את מה שהוא צריך – אוויר נקי. הכלי הזה הוא חשוב, עוצמתי, ומאפשר מלוי מצברים בצורה פשוטה.