נשים ו-ADHD

הידע לגבי ADHD אצל נשים הוא מוגבל בגלל שמעט מחקרים נעשו על אוכלוסיה זו (Biederman et all, 1994 ;Rucklidge &Kaplan, 1997). נשים התחילו רק לאחרונה להיות מאובחנות ומטופלות כ-ADHD, וכיום רוב הידע שלנו מבוסס על נסיון קליני של אנשי בריאות הנפש המטפלים בנשים.

השפעת ADHD על נשים

בדרך כלל מתעלמים מנערות צעירות עם ADHD , ולא מאבחנים אותן עד לבגרותן (Biederman et all, 2002). לעתים קרובות, אשה מזהה את ה-ADHD שלה אחרי שאחד מהילדים שלה מקבל את האבחנה. כשהיא לומדת יותר לגבי ADHD, היא מתחילה לזהות דפוסים דומים בעצמה.

לדפוסים אלה של אבחון מאוחר אצל בנות יש השלכות, לא רק כלפי נערות, אלא לגבי נשים בכלל. כשאבחון וטיפול נדחים, יש סיכוי גדול יותר לתוצאות לוואי של ADHD, כולל דימוי עצמי נמוך, תת השגיות, ודכאון וחרדה משניים כתוצאה מרגשות שליליים של שנים (Rucklidge & Kaplan, 1997). אחוזים גבוהים של דכאון וחרדה ובעיות גדולות של דימוי עצמי נמוך מדווחים אצל נשים עם הפרעת קשב וריכוז (Arica & Conners, 1998).

מחקרים מוקדמים הראו שבנות עם ADHD פחות מופנות לאבחון וטיפול מאשר בנים (Szatmari, 1992). למרות שמחקרים מראים שרוב הבנות שייכות לטיפוס הלא קשוב (Biederman et all, 2002), רוב השאלונים להורים ממשיכים להדגיש היפראקטיביות ואימפולסיביות.בשאלון של קונורס מתוך 59 פריטים, 23 מתייחסים להתנהגות מוחצנת (הטיפוסית יותר לבנים) הכוללות היפראקטיביות, אימפולסיביות, התקפי זעם, אי ציות ולקיחת סיכונים. רק 7 מהפריטים מתייחסים לאפיונים מופנמים – נשיים יותר כדכאון, ביישנות, חרדה, שכחנות, או קושי להקשיב.

יש תחומים רבים בהם אפשר לצפות לשונות עפ"י ג'נדר. אחד התחומים הוא אינטראקציה חברתית ומיומנויות חברתיות. רוב המחקרים התיחסו רק לבנים. באחד המחקרים (Braten & Rosen) העריכו אמפטיה ותפקוד רגשי בבנים עם ADHD ומצאו חסך ביכולת שלהם לאמפטיה לאחרים, ויותר מפגינים רגשות שליליים כעצבות וכעס יחסית לבנים ללא ADHD.במחקר אחר של התנהגות חברתית של בנים, בנים עם ADHD נמצאו דחויים על ידי חבריהם בגלל ההתנהגויות התוקפניות, מפריעות ומשבשות (Erhart & Hinshaw, 1994).

התנהגויות אגרסיביות כאלה לא מאופיינות על ידי ילדים עם דומיננטיות של הסוג הלא קשוב (הקטיגוריה בה נופלות רוב הבנות), המפגינים נטיות מופנמות (חרדה, דכאון, האשמה עצמית) מאשר התנהגויות מוחצנות .(Arica & Conners, 1998).

מחקר נוסף על טהרת הבנים מצא כי לבנים עם ADHD יש נטייה לתת לעצמם הערכה חיובית מדי לגבי האינטראקציות החברתיות שלהם, שמראות חוסר תשומת לב לרמזים חברתיים המתייחסים להצלחה חברתית או כשלון חברתי. (Waschbusch, Pelham, Molina & Milich, 2000) ממצאים אלה באים בסתירה לדפוסים נשיים של מודעות ורגישות יתר לדחייה חברתית.

מחקר נוסף בדק ליקויים חברתיים בבנות עם ADHD. התוצאות אישרו שבנות עם ADHD מפגינות חוסרים בתפקוד בין-אישי יחסית לבנות ללא ADHD, וכי יש להם דרגה דומה של ליקוי חברתי כמו בנים עם הפרעת קשב וריכוז (green et all, 2001).

יש השלכות גם לגיל והשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים. קיימת עלייה בסמפטומים אצל בנות עם תחילת ההתבגרות המינית, כשאותם סימפטומים לא נראו קודם. מחקרים מראים שנויים במטבוליזם של המוח בסקירות PPT במבחנים נוירופסיכולוגיים של קשב כשבנות נכנסות לגיל ההתבגרות (Conners, 1994).

בנות, בגלל הביולוגיה והסוציאליזציה, נוטות להיות פחות אקטיביות, יותר משתפות פעולה, ופחות אגרסיביות. בנות שהינן לא מאורגנות, מוסחות, ונוטות לחלימה בהקיץ, פחות מדאיגות את הסביבה.

סיכונים לנשים הקשורים להבדלי ג'נדר

חרדה ודכאון

נמצא שלבנות עם ADHD יש יותר "סמפטומים מופנמים" כחרדה ודכאון מאשר בנים (Biederman et all, 1999). המחקר הקליני מראה שנשים עם ADHD ממשיכות לסבול מחרדה ודכאון, ושאלה מצבים משניים ל-ADHD לא מאובחן ולא מטופל.

סיכונים מיניים

חלק מהבנות עם ADHD נוטות להתנסות מינית מוקדמת, יחסית לחברותיהן ללא ADHD, בגלל אימפולסיביות, נסיון לרצות ולחפש קבלה חברתית.

המחקר הקליני מראה כי קשיים בתפקודים ניהוליים משחקים תפקיד חשוב באתגרים של ADHD בבגרות, אולי בגלל דרישות הסביבה לתפקודים ניהוליים שעולים עם הגיל. בעיית התארגנות היא הבעיה העיקרת אצל נשים (Solden, 1995).

חלק מהנשים מחפשות טיפול ל-ADHD בגלל שהחיים שלהם מחוץ לשליטה – המצב הכספי בכאוס מוחלט; הניירת מנוהלת גרוע, הן נאבקות בלי הצלחה להתמודד עם דרישות העבודה שלהן, והן גם מרגישות קושי להתמודד עם המשימות היומיומיות של ארוחות, מכולת וניהול החיים בכלל (Nadeau, K.2002). נשים אחרות מצליחות יותר בהסתרת ה-ADHD שלהן, כשהן נאבקות באומץ להתמודד עם הדרישות של עבודה עד הלילה ולבזבז את הזמן החופשי שלהן בניסיון "להתארגן". בכל מקרה, בין אם חיי האשה הם בבלגן או שהיא מצליחה להסתיר את המאבקים שלה, היא בדרך כלל מתארת את עצמה בתחושות של מוצפות ומותשות. (solden, 1995), בשונה מתלונות לגבי אימפולסיביות, היפראקטיביות, ומוסחות המאפיינים ADHD בילדות.

בעוד שהמחקר בנשים ממשיך לפגר אחרי המחקר בגברים עם ADHD, אנשי טיפול רבים מוצאים עניין רב והפרעות נלוות בנשים עם ADHD. אכילה כפייתית, התמכרות לאלכוהול ומחסור כרוני בשינה יכולים להימצא אצל נשים עם הפרעת קשב וריכוז (Richardson, 2002).

נשים עם ADHD חוות לעתים קרובות דיספוריה (מצב רוח לא טוב), דיפרסיה והפרעות חרדה בשיעורים דומים לגברים. יחד עם זאת, נשים עם ADHD חוות יותר מצוקה פסיכולוגית ודימוי עצמי נמוך יותר מגברים עם ADHD.

בהשוואה לנשים ללא ADHD, נשים מאובחנות עם ADHD בבגרות הנן בעלות סימפטומים דיכאוניים, יותר מתוחות וחרדות, בעלות מוקד שליטה חיצוני (נטייה לייחס הצלחה וקשיים לפקטורים חיצוניים כמזל), בעלות הערכה עצמית נמוכה, ומשתמשות יותר באסטרטגיות התמודדות עם אוריינטציה רגשית (משתמשות במגננה כדי להפחית מתחים) מאשר אוריינטציה משימתית (נקיטת פעולה לפתרון בעיות) (Rucklidge& Kaplan, 1997).

מחקרים מראים ש-ADHD בחבר משפחה גורם מתח לכל המשפחה (Nadeau & Quinn, 2002) רמות המתח עלולות להיות גבוהות יותר עבור נשים מאשר גברים בגלל שהן נושאות באחריות גדולה יותר לבית ולילדים. בנוסף, מחקר אחרון מציע שבעלים של נשים עם ADHD פחות סובלנים להתנהגויות הADHD שלהן, מאשר נשים של גברים עם ADHD (Robin& Payson2002) .לחץ כרוני מותיר את רישומו על נשים, ומשפיע הן פיזית והן פסיכולוגית. נשים הסובלות מלחץ כרוני כמו זה המקושר לADHD הן בסיכון גדול יותר למחלות הקשורות ללחץ כרוני.

נכתב ע"י נעמי רביד

ביבליוגרפיה

Austin, R.B.(1994), How to talk to a woman in four simple steps

Arica, E., & Conners, C.K. (1998). Gender differences in ADHD?. Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics, 19, 77-83.

Biederman,J.,Faraone, S.V.,Spencer,T.,Wilnes,T.,Mick,E., & Lapey,K.S. (1994). Gender differences in a sample of adults with attention deficit hyperactivity disorder. Psychiatry Research, 53, 13-29.

Biederman,J.,Faraone, S.V., Mick,E, Williamson,S., Wilnes,T., Spencer,T,Webber, W., Jetton, J, Krauss, I., Pert, J., & Zellen, B. (1999) Clinical correlates of ADHD in females: Findings from a large group of girls ascertained from pediatric and psychiatric referral services. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 38, 966-975.

Biederman,J, Mick,E, Faraone, S.V,Braaten, E., Doyle, A., Spencer,T, ,Wilnes,TE.,Frazier, E & Johnson, M.A., (2002). Influence of gender on attention deficit hyperactivity disorder in children reffered to a psychiatry clinic. American Journal of Psychiatry, 159, 36-42.

Braaten, E.B. & Rosen, L.A. (2000). Self regulation of affect in attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) and non ADHD boys: Differences in empathetic responding. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68, 313-321.

Conners, C.K. (1994). Personal communication at NIMH sex Differences Conference reported in Arnold, L.E., (1996). Sex differences in ADHD: Conference summary. Journal of Abnormal Child Psychology, 24, 555-569.

Greene, R.W., Biederman, J., Faraone, S.V., Monuteaux, M.C., Mick, E., DuPre, E.P., Fine, C.S., & Goring, J. C.(2001). Social impairment in girls with ADHD: Patterns, gender comparisons' and correlates. Journal of the American Academy of child and adolescent Psychiatry, 40(6), 704-710.

Erhart, D., & Hinshaw, S.P. (1994). Initial sociometric impressions of Attention-deficit hyperactivity disorder and comparison boys: Prediction from social behaviors and from non behavioral variables. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 62, 833-842.

Hayes, M.L.,(1994) Social Skills: The bottom line for adult LD success.Available online: http://www.ldonline.org/ld_indepth/social_skills/social-1.html(Dec,1999)

Jackson, B., & Farrugia, D., Diagnosis and treatment of adults with attention deficit hyperactivity disorder. Journal of Counseling and Development, 75(4), 312-320/

Nadeau, K. (2002) Psychotherapy for women with ADHD. In K. Nadeau & P. Quinn (Eds.) Understanding Women with ADHD (pp. 104 – 123). Silver Spring, MD: Advantage Books.

Nadeau, K.G. & Quinn,P.O. (Eds).(2002). Understanding women with ADHD. Silver Spring, MD: Advantage Books.

(Robin, A.L.,& Payson,E.(2002). The impact of ADHD on Marrriage. The ADHD Report, 10(3), 9-11,14.

Rucklidge, J.J., & Kaplan, B.J. (1997) Psychological functioning of women identified in adulthood with attention deficit/ hyperactivity disorder. Journal of Attention Disorders,2 167-176.

Solden, S. (1995). Women with attention deficit disorder. Embracing disorganization at home and in the workplace. Grass Valley, CA: Underwood Books.

Szatmari, P. (1992). The epidemiology of attention-deficit hyperactivity disorder. Child and Adolscent Psychiatry Clinics of North America. 1, 361-371.

Richardson, W.(2002). Addictions. In P. Quinn & K. Nadeau (Eds.), Gender issues and ADHD: Research, Diagnosis and treatment(pp394-410) Silver Spring, MD: Adnantage Books.

Waschbusch, D.A., Pelham,W.E., Molina, B.S.G. & Milich, R. (2000). Attention-deficit/hyperactivity disordered and controls boys' responses to social success and failure. Child Development, 71, 432-446.

שתפו עמוד זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו

מכון רביד עוסק בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים, הדרכת מטפלים, אימון והדרכת הורים.
אנחנו רואים את העבודה הטיפולית כזריעת זרעים של מודעות, הבנה וקבלה המובילים לשינוי, העצמה ואיזון.
המטרה שלנו היא להביא את הפונים אלינו לתפקוד טוב יותר, דימוי עצמי גבוה יותר ושביעות רצון מהבחירות שעושים בחייהם.
המסע הטיפולי אינו פשוט במרבית המקרים, אך הוא מרגש ועוצמתי.

מצפים לכם.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

ללא ספאם. מידע אודות פעילויות חדשות ועדכונים.

רשתות חברתיות

מאמרים נוספים

קטגוריות

קבוצת תמיכה לנפגעות פגיעה מינית

7 טיפים לבריאות, רוגע, ומצב רוח בתקופת הקורונה

מאמרים נוספים

מתבגרים ו-ADHD

התבגרות היא תקופה התפתחותית מלאה אתגרים עבור משפחות מאחר והילדים חווים שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים

EMDR ומודל AIP

אנחנו תוצר של הזכרונות שלנו, של כל החוויות שעברו עלינו מרגע לידתנו. המידע מהחוויות שעוברות

לאהוב את עצמי

לעתים קרובות מדי, אני שומעת ממטופלים רגשות שליליים לגבי עצמם כמו בושה, גועל, תיעוב, שנאה

גלילה למעלה
דילוג לתוכן