כשאנחנו מדברים על מיומנויות חברתיות – אנחנו מדברים על מה אנחנו צריכים/לא צריכים להגיד ולעשות כשאנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים.
מיומנויות חברתיות נרכשות דרך למידה אקראית:
- צפייה באנשים
- העתקת התנהגויות של אחרים
- אימון
- קבלת משוב
כשילדים נעשים מודעים לעולם סביבם, הם צופים, מעתיקים, מתאמנים, ולומדים מהמשוב שמקבלים.
ילדים עם ADHD, לעתים קרובות מחמיצים פרטים אלה, כך שהם לא עוברים את התהליך של תצפית, העתקה, אימון וקבלת משוב.
לעתים, התחושה היא שכולם קראו את ספר ההוראות, פרט לאדם עם ADHD, כך שהוא כל הזמן שובר חוקים שלא ידע אפילו שהם קיימים.
מיומנויות חברתיות כוללות התנהגות חוזרת ונשנית, סימנים עדינים שאנשים נותנים אחד לשני כדי להראות עניין/חוסר עניין, עידוד, עוינות, הסכמה, אינטימיות ומעמד. אם האדם לא מגיב כראוי, שיחה יכולה להיקטע, או שהשותף לה יכול לחשוב שאתה מתוח.
קבלה חברתית
כשיש לך מיומנויות חברתיות טובות, אתה משיג קבלה מהסובבים, מה שנותן לך משוב שאתה צריך, כדי לפתח כישורים חברתיים טובים יותר. לאנשים עם ADHD, חוסר במיומנויות חברתיות מוביל לדחייה חברתית, שמגבילה את האפשרויות ללמוד מיומנויות חברתיות, שמובילה לדחייה גדולה יותר וכו'. אתה לא יכול ללמוד חוקים של משחק, אלא אם כן אתה משחק, ואתה לא יכול לשחק, אם אחרים לא משחקים אתך, והם לא משחקים אתך אם אתה לא יודע את החוקים.
