כמטפלים, אנו פוגשים בקליניקה לא פעם מטופלים שעוברים עיבוד מוצלח על חוויות עבר, אך ביום-יום עדיין טובעים בדחיינות, באימפולסיביות ובערפול של עומס תחושתי. הם חיים ב"סחרור" מתמיד של אשמה, בושה ותחושת כישלון קיומית, ולעתים,  במהלך העיבוד נוטים להתפזר לאסוציאציות רחוקות מדי בשל המוסחות הקשבית.

המפגשים הללו מעלים תחושת מורכבות מול האבחנה והדינמיקה הטיפולית: האם מדובר בחוסר שקט נוירו-התפתחותי, בדריכות-יתר טראומטית, או בשילוב של השניים?

האתגר הקליני בעבודה עם מורכבות זו נע בין חפיפה סימפטומטית לבין מעגל הזנה הדדי. מצד אחד תסמינים כמו אי-שקט פיזי, מוסחות ואימפולסיביות, נראים זהים כלפי חוץ, אך נובעים ממנגנונים שונים לחלוטין (נוירו-התפתחותי מול הישרדותי-טראומטי).  מצד שני, הפער המתמשך בין הפוטנציאל לתפקוד מייצר חוויות חוזרות ונשנות של דחייה, כישלון והשפלה שהופכות לטראומות קטנות ומתמשכות (small t) או מורכבות(big T)  ומעצבות זהות פגועה של "אני לא יוצלח" או "אני מסוכן". מחד, סימפטומים של ADHD עשויים לחקות או להחריף תסמיני טראומה, ומאידך, הטראומה והעוררות שבעקבותיה מחריפות עוד יותר את קשיי הקשב והתפקוד.

ביום העיון נלמד כיצד לרתום את כוחו של מודל ה  AIP ופסיכותרפיית  EMDR כדי לפרוץ את המעגל הזה, ולסייע למטופלים עם ADHD – ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

מה נלמד ביום ההדרכה?

• אבחנה מבדלת בראי ה–AIP – פענוח החפיפה הסימפטומטית בין ADHD לPTSD  והיכרות מקיפה עם מעגל ההזנה ההדדי בין טראומה לתפקודים ניהוליים.
• המודל הטיפולי המשולב – עבודה מובנית בשלושה רכיבים – עיבוד חוויות השפלה ועבר, עיבוד תסמיני ADHD כסימפטום מטרה, והתקנת מיומנויות.
• שימוש בפסיכו-הדרכה ושזירות קוגניטיביות  – שילוב פסיכו-הדרכה (בשלבים השונים).
• התאמות BLS למטופלים עם ADHD – טכניקות גמישות לשמירה על הקשב והפחתת הצפה או שעמום במהלך העיבוד.