ילדים ומתבגרים

הורים רבים מתלבטים בינם לבין עצמם מתי לילד יש בעיה אמיתית שמצריכה איש מקצוע, ומתי זו תקופה חולפת או משבר רגעי מסוג המשברים שכל אחד עובר, כסכסוך בין חברים, כשלון חד פעמי במבחן, כעסים על אח או הורה וכו'.

מרכיב אחד בהחלטה הוא משך הזמן והעוצמות אתן מתמודדים – האם אנחנו רואים שהילד מוצא או לומד כלים להתמודדות, או האם הוא "תקוע" ולא מצליח לגשר על התסכולים, וחווה שוב ושוב את אותן "נפילות".

מרכיב נוסף בהחלטה הוא האירועים הנחווים במשפחה, בבית הספר או עם חברים, ותצפית שלנו בהתנהגות הילד:

• האם הילד או המתבגר סובל מקשיים רגשיים כדכדוך, פחדים, מתח, חרדה, עצבנות, קשיי שינה, בעיות אכילה ובעיות בהתנהגות?
• האם יש קשיים בתפקוד בבית כמו ווכחנות מוגזמת, התפרצויות זעם, קשיי פרידה מההורים, תלות מוגזמת בהורים?
• האם קיימים קשיים בלימודים כמו חוסר ריכוז, הישגים נמוכים, קשיי התנהגות בבית הספר, חרדה, סירוב ללכת לבית הספר.
• האם יש קשיים בתפקוד חברתי: ביישנות וחוסר בטחון, מריבות עם חברים או בדידות.
• האם יש משבר במשפחה או אירוע טראומטי שנחווה על-ידי בן משפחה?

חשוב לשים לב למילים של הילד וכיצד הוא מתייחס לקשיים שלו.

התייחסויות כמו "שום דבר לא מצליח לי.." "אני דפוק", "כולם שונאים אותי", "אין לי חברים" וכדומה, צריכים להדליק אור אדום אצל ההורה. חשוב במקרים כאלה להקדיש מחשבה איך אפשר לשנות את הדימוי של הילד ואת ההתייחסות שלו לעצמו.

כיצד הורה יכול לתמוך בילד שלו?

• לשוחח אתו על הקשיים
• לפרגן ולחזק אותו כשמצליח
• למצוא תחום בו הוא טוב ולפתח אותו (מוזיקה, ספורט, מחשבים)
• להיות שם בשבילו
• לחפש תשובות עבורו.
• פניה לטיפול או התייעצות מתאימה גם במקרים של קשיים יומיומיים וגם במקרים של קשיים חריפים שמופיעים באופן פתאומי או מתמשך.

 פנייה מוקדמת לטיפול יכולה לחסוך דליפה של הקשיים לתחומי חיים נוספים.