דיכאון
גל, בת 12, הגיעה לטיפול בשל דיכאון. היא מתארת בכי כל ערב בשבועות האחרונים לפני השינה, ולעתים גם במשך היום מתחילה לבכות סביב מלים ששומעת בבית הספר או בבית, שגורמים לתסריטים שליליים. היא מתקשה לווסת את מצב הרוח שלה. הוריה אינם מצליחים לעזור לה, והיא ביקשה מהוריה להגיע לטיפול, כדי לקבל עזרה.
בשיחת ההיכרות מספרת על זמנים בהם חשה בדידות, על חרם שעברה לפני שנתיים.
סימפטומים מתונים של דכאון הם תגובה נורמלית לרבים מהלחצים בחיים. דכאון הופך להפרעה כשהסימפטומים קיימים בתדירות ובעוצמה הפוגעים בתפקוד הנורמלי.
דכאון הוא ההפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. קרוב ל-20% מכלל האוכלוסיה יסבלו בשלב זה או אחר של חייהם מדכאון מז'ורי. מחצית מהסובלים מדכאון אינם מאובחנים כלל, ורק מחצית מהמאובחנים יקבלו טיפול מתאים. כ-15%-20% מהלוקים בדכאון ינסו להתאבד (Young, Rygh, Weinberg & beck, 2001).
ב-70% מהמקרים, ארוע חיים מלחיץ מקדים את התפרצות האפיזודה הדכאונית.
לדכאון יש ארבעה סוגים של סימפטומים:
- רגשיים – רגשות שליליים – צער, אשמה, עצבות, אכזבה, בושה, מועקה, אנהדוניה (קושי ליהנות)
- קוגניטיביים
- תפיסה שלילית של העצמי – האדם תופס את עצמו כפגום, לא שווה או חולה. הוא נוטה לייחס את חוויותיו השליליות לפגם פסיכולוגי או פיזיולוגי בעצמו.
- תפיסה שלילית של העולם – נטייה לפרש התנסויות בצורה שלילית. אדם מדוכא תופס את העולם כבעל דרישות מוגזמות, כמציב מכשולים שלא ניתן להתגבר עליהם כשהוא מנסה להשיג את מטרותיו. האדם מפרש סיטואציות בצורה שלילית ולא בהכרח מותאמות למציאות.
- תפיסה שלילית של העתיד – האדם צופה קושי אינסופי, תסכול ומחסור. ציפייה לכשלון בביצוע משימה.
- מחשבות אובדניות, קשיי זכרון, ריכוז ובלבול
- התנהגותיים – הסתגרות, הימנעות, בכי, פאסיביות.
- פיזיים – עייפות, שינויים בתאבון וקשיי שינה, עלייה בכאבים פיסיים, אובדן אנרגיה.
בפגישות הראשונות לימדתי את גל מיומנויות ויסות והרגעה וכיצד יכולה לעצור את המחשבות השליליות. עיבדנו בפגישות אירועים מההווה וכן טראומות עבר שהיו הבסיס לתחושות הדיכאוניות. גל התחברה במהירות לגירוי בילטרלי טקטילי, נהנתה מהרטטים, והתחברה לאסוציאציות חיוביות ולחיוך.
גל דיברה על מלחמה בין העצב לצחוק, בין השמחה לעצב, בין הרע לטוב. פסיכו-הדרכה לגבי העובדה שמתחברת לרשת הזכרונות החיוביים, אפשרה לה להיווכח שמתקדמת בתהליך ההחלמה. מטפורה נוספת בה השתמשנו הייתה חיזוק שריר ההתמודדות והשמחה.
בהמשך חיפשנו טריגרים כמילים שליליות שנאמרות לכיוונה, חברות שבכו, ובנוסף עשינו הכנה לעתיד, במצבים בהם שריר ההתמודדות מסייע לה להתמודד.