לאהוב את עצמי

לעתים קרובות מדי, אני שומעת ממטופלים רגשות שליליים לגבי עצמם כמו בושה, גועל, תיעוב, שנאה עצמית, ואליה נלווית כמובן התנהגות של פגיעה עצמית – לאכול אוכל שלא בריא לנו, בכמויות שאינן בריאות לנו – יותר מדי ו/או פחות מדי.., להיות בחברת אנשים שלא טובים לנו, לא להפעיל את הגוף  שלנו, או להפעיל אותו בצורה שאינה קשובה ליכולות שלנו, ולדרוש מעצמנו פעילויות שמותחות את קצה גבול הסיבולת, או תחושה של אי הקפדה על ניקיון וטיפוח עצמי וכו'.

מאחר והבסיס לכל שינוי שאנחנו רוצים לעשות הוא לאהוב את עצמנו, אנחנו מוצאים את עצמנו תקועים פעמים רבות, בהתנהגויות הרסניות שרק מחמירות את המצב.

מדוע זה קורה?

פעמים רבות למדנו להתאים את עצמנו לציפיות של המבוגרים, ולקבל את אהבתם בתמורה להתנהגות מרצה שלנו. חלקנו כל כך רגישים, שכמו בספר "הילד המחונן" של אליס מילר, אנו קוראים את הסימנים, ויודעים לנבא איזו התנהגות מצופה מאתנו – כך אנו מוותרים על העצמי האמיתי והאותנטי שלנו, כדי לחוש אהובים ובטוחים.

כילדים עשינו זאת למען ההישרדות הקיומית שלנו. כמבוגרים אנו עושים זאת מתוך הרגל, ומתוך לא לדעת מי אנחנו באמת, ומה נכון לנו. ואם אנחנו לא יודעים מי אנחנו באמת, את מה נאהב?

מערכת היחסים שלנו עם עצמנו היא המפתח למערכות היחסים האחרות שלנו, עם בני הזוג שלנו, הילדים שלנו, חברים, במקום העבודה ועם אחרים בכלל.

כיצד אנחנו מתייחסים לעצמנו? האם אנחנו מכבדים את עצמנו? האם אנחנו קוראים לעצמנו בשמות כמו טיפש, מפלצת, בהמה.. או בדימויים חיוביים יותר? לא נעז לקרוא בשמות כאלה לילדים שלנו, או לאנשים בכלל, או להעביר ביקורת על אחרים כפי שאנו מעבירים בקורת על עצמנו, לעתים על דברים פעוטים.

האם אנחנו נותנים לעצמנו חופש, זמן לנוח, מזון רוחני ותרבותי, או רק רצים במרוץ המטורף של החיים?

אז, לאהוב את עצמנו, משמעו להקשיב לצרכים האמיתיים שלנו ולמלא אותם, להתייחס אל עצמנו בצורה מכבדת , לדבר אל עצמנו יפה, למצוא את החוזקות שלנו, לבדוק מה טוב לנו, ועם מי טוב לנו.

זה נשמע קל, והרשת מלאה בטיפים בנושא, אך לעתים אנחנו צריכים למצוא עם עצמנו, מה מפריע לנו לאהוב את עצמנו – האם הביקורת ששמענו על עצמנו כילדים מהורינו, או ממבוגרים משמעותיים אחרים, אחים, חברים? האם אירועים טראומטיים שחווינו? האם זה הצורך שלנו לרצות את האחר? הפרפקציוניזם שלנו?

לעתים, כשנוכל למצוא מתי הפסקנו לאהוב את עצמנו ולמה, נוכל לעשות שם תיקון, ולעתים נזדקק לעזרה מקצועית לשם כך.

שתפו עמוד זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו

מכון רביד עוסק בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים, הדרכת מטפלים, אימון והדרכת הורים.
אנחנו רואים את העבודה הטיפולית כזריעת זרעים של מודעות, הבנה וקבלה המובילים לשינוי, העצמה ואיזון.
המטרה שלנו היא להביא את הפונים אלינו לתפקוד טוב יותר, דימוי עצמי גבוה יותר ושביעות רצון מהבחירות שעושים בחייהם.
המסע הטיפולי אינו פשוט במרבית המקרים, אך הוא מרגש ועוצמתי.

מצפים לכם.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

ללא ספאם. מידע אודות פעילויות חדשות ועדכונים.

רשתות חברתיות

מאמרים נוספים

קטגוריות

קבוצת תמיכה לנפגעות פגיעה מינית

7 טיפים לבריאות, רוגע, ומצב רוח בתקופת הקורונה

מאמרים נוספים

הפרעות קשב ורכוז

Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD מה היא הפרעת קשב ורכוז? התיחסויות לסימפטומים של ADD

כיצד הגעתי ל-EMDR?

עם תחילת לימודי העבודה הסוציאלית, ב-1984, התנדבתי ב"מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית" בחיפה, וההכשרה

חרדת מחטים

התמודדות עם פוביה ספציפית – טיפול EMDR הקדמה  EMDR (ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization

חרדת בחינות

עידו, נער בן 14, מתוסכל מהציונים שלו. עידו מספר: "בכיתה אני זה שיודע ומבין לפני

גלילה למעלה
דילוג לתוכן