כש-ADHD, טיפול וסאונד הולכים יד ביד

הייתה לי שיחה מעניינת עכשיו עם אדם שמתמודד עם ADHD. אחרי שנים של התמודדות עם תרופות ובלי תרופות, ותפקוד יותר טוב ופחות טוב.

לפני מספר שבועות התחיל לקחת סטרטרה ומרגיש שיפור בהרבה מדדים – גם בתפקוד בעבודה, גם בתחושה טובה יותר לגבי החיים, גם עם ילדים, גם עם חברים.

ויחד עם זאת, צפה לה תחושה של עצב ורצון לבכי, שאנחנו מגדירים בפגישה כאבל.

בעבודה על תחושת האבל עולה היכולת לוויסות רגשי. "אני יכול להיות מאושר וליהנות מדברים, אבל כל דבר קטן שמתקלקל הופך להיות הרה גורל".  אני אומרת – "זה אחד האפיונים של אימפולסיביות". אני הרבה פעמים מסבירה את זה כמה שקורה כשה"ברקס" מקולקל. אז דברים קטנים הופכים להיות סוף העולם.

בהמשך השיח מדבר על חוסר העקביות שאתו מתנהל (גם אפיון של ADHD). "עכשיו אני מרגיש טוב, אבל מה יהיה בשבוע הבא"?

ציור 1: גלים גדולים

אני ממשיכה ומדברת על כך שהמטרה שלנו היא להפוך את הגלים הגדולים (ציור 1).

לגלים קטנים (ציור 2)

ופה נכנסת החשיבה האסוציאטיבית של שנינו לתמונה..

העיניים שלו נפקחות והוא אומר לי

ציור 2: גלים קטנים

"זה כמו בקומפרסור במוזיקה…" ומצייר על הלוח (ציור 3)

הקומפרסור שומר שהגלים יהיו בתחום, שלא יהיה חזק מדי ולא יהיה חלש מדי..

ועכשיו אני מתרגשת..

ציור 3: קומפרסור במוסיקה

"אתה יודע, בטיפול זה אותו ציור, אבל קוראים לזה חלון הסבילות". אני מוסיפה את המלים, ומסבירה את המושג.

חלון הסבילות (Siegal) (ציור 4) הוא מונח המשמש לתיאור אזור העוררות שבו אדם מסוגל לתפקד בצורה האפקטיבית ביותר. כשאנשים נמצאים באזור זה, הם בדרך כלל יכולים לקבל, לעבד ולשלב מידע ולהגיב

ציור 4: Window of tolerance

לדרישות חיי היומיום ללא קושי רב. רמת עוררות אופטימלית מאפשרת  עליות וירידות של רגשות הנחווים על ידי בני אדם. אנו עשויים להיתקל בכאב, חרדה, וכעס שמביא אותנו קרוב לקצות חלון הסבילות, אך בדרך כלל אנו מסוגלים להשתמש באסטרטגיות כדי לשמור אותנו בתוך החלון הזה. באופן דומה אנחנו יכולים להרגיש מותשים מדי, עצובים, אבל אנחנו בדרך כלל מתמודדים עם זה.

חלון הסבילות הוא קונספט חשוב כאשר אנו עובדים עם טראומה ודיסרגולציה. לאנשים שחוו טראומה, חלון זה הופך להיות צר למדי. הם עשויים לצאת מחלון הסבילות ולהתנתק או להתעצבן, להתמודד עם חרדה ולהתקשות להתרכז. או שהם עלולים לנוע בין הקצוות של תת עוררות (היפו) ועוררות יתר (היפר).

במצב של תת עוררות, הכאב/רגש מציף את המוח/גוף שלנו לרמה שקשה לו לסבול, וגורם לצלול לתוך מצב של היפו-עוררות (כיבוי או נתק). במצב זה המערכת שלנו יכולה להיות תקועה מחוץ לחלון הסבילות ומאופיינת על ידי תשישות, דיכאון, אפקט שטוח, קהות, התנתקות, דיסוציאציה וכו'. 

 

שתפו עמוד זה:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו

מכון רביד עוסק בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים, הדרכת מטפלים, אימון והדרכת הורים.
אנחנו רואים את העבודה הטיפולית כזריעת זרעים של מודעות, הבנה וקבלה המובילים לשינוי, העצמה ואיזון.
המטרה שלנו היא להביא את הפונים אלינו לתפקוד טוב יותר, דימוי עצמי גבוה יותר ושביעות רצון מהבחירות שעושים בחייהם.
המסע הטיפולי אינו פשוט במרבית המקרים, אך הוא מרגש ועוצמתי.

מצפים לכם.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

ללא ספאם. מידע אודות פעילויות חדשות ועדכונים.

רשתות חברתיות

מאמרים נוספים

קטגוריות

קבוצת תמיכה לנפגעות פגיעה מינית

7 טיפים לבריאות, רוגע, ומצב רוח בתקופת הקורונה

מאמרים נוספים

רגישות יתר

כולנו קולטים גרויים – אנחנו שומעים, רואים, מריחים, מרגישים, חשים ונהנים מריח של פרח, בושם

חרדת נהיגה

נהיגה דורשת מהנהג לשים לב למספר רב של פרמטרים בסביבתו – האם אני נוסע לאט

עוצמת הנשימה

נתקלתי בכל כך הרבה אנשים שלא יודעים לנשום בצורה נכונה. לכאורה, פעולה טבעית, שכולנו עושים

אימון (Coaching)

זהו תהליך המקנה מבנה, כישורים, מיומנויות ותמיכה, ויוצר אסטרטגיות מפצות שעוזרות: לתפקד בדרך יעילה יותר.

גלילה למעלה דילוג לתוכן