הייתה לי שיחה מעניינת עכשיו עם אדם שמתמודד עם ADHD. אחרי שנים של התמודדות עם תרופות ובלי תרופות, ותפקוד יותר טוב ופחות טוב.
לפני מספר שבועות התחיל לקחת סטרטרה ומרגיש שיפור בהרבה מדדים – גם בתפקוד בעבודה, גם בתחושה טובה יותר לגבי החיים, גם עם ילדים, גם עם חברים.
ויחד עם זאת, צפה לה תחושה של עצב ורצון לבכי, שאנחנו מגדירים בפגישה כאבל.
בעבודה על תחושת האבל עולה היכולת לוויסות רגשי. "אני יכול להיות מאושר וליהנות מדברים, אבל כל דבר קטן שמתקלקל הופך להיות הרה גורל". אני אומרת – "זה אחד האפיונים של אימפולסיביות". אני הרבה פעמים מסבירה את זה כמה שקורה כשה"ברקס" מקולקל. אז דברים קטנים הופכים להיות סוף העולם.
בהמשך השיח מדבר על חוסר העקביות שאתו מתנהל (גם אפיון של ADHD). "עכשיו אני מרגיש טוב, אבל מה יהיה בשבוע הבא"?
אני ממשיכה ומדברת על כך שהמטרה שלנו היא להפוך את הגלים הגדולים (ציור 1).
לגלים קטנים (ציור 2)
ופה נכנסת החשיבה האסוציאטיבית של שנינו לתמונה..
העיניים שלו נפקחות והוא אומר לי
"זה כמו בקומפרסור במוזיקה…" ומצייר על הלוח (ציור 3)
הקומפרסור שומר שהגלים יהיו בתחום, שלא יהיה חזק מדי ולא יהיה חלש מדי..
ועכשיו אני מתרגשת..
"אתה יודע, בטיפול זה אותו ציור, אבל קוראים לזה חלון הסבילות". אני מוסיפה את המלים, ומסבירה את המושג.
חלון הסבילות (Siegal) (ציור 4) הוא מונח המשמש לתיאור אזור העוררות שבו אדם מסוגל לתפקד בצורה האפקטיבית ביותר. כשאנשים נמצאים באזור זה, הם בדרך כלל יכולים לקבל, לעבד ולשלב מידע ולהגיב
לדרישות חיי היומיום ללא קושי רב. רמת עוררות אופטימלית מאפשרת עליות וירידות של רגשות הנחווים על ידי בני אדם. אנו עשויים להיתקל בכאב, חרדה, וכעס שמביא אותנו קרוב לקצות חלון הסבילות, אך בדרך כלל אנו מסוגלים להשתמש באסטרטגיות כדי לשמור אותנו בתוך החלון הזה. באופן דומה אנחנו יכולים להרגיש מותשים מדי, עצובים, אבל אנחנו בדרך כלל מתמודדים עם זה.
חלון הסבילות הוא קונספט חשוב כאשר אנו עובדים עם טראומה ודיסרגולציה. לאנשים שחוו טראומה, חלון זה הופך להיות צר למדי. הם עשויים לצאת מחלון הסבילות ולהתנתק או להתעצבן, להתמודד עם חרדה ולהתקשות להתרכז. או שהם עלולים לנוע בין הקצוות של תת עוררות (היפו) ועוררות יתר (היפר).
במצב של תת עוררות, הכאב/רגש מציף את המוח/גוף שלנו לרמה שקשה לו לסבול, וגורם לצלול לתוך מצב של היפו-עוררות (כיבוי או נתק). במצב זה המערכת שלנו יכולה להיות תקועה מחוץ לחלון הסבילות ומאופיינת על ידי תשישות, דיכאון, אפקט שטוח, קהות, התנתקות, דיסוציאציה וכו'.
