לעתים, אנו נתקלים באירועים בהם אנו חווים סכנה מיידית וחריפה, ומוצפים ברגשות חוסר אונים ופחד.
אירועים טראומטיים גדולים יכולים להיות: תקיפה פיזית, תאונת דרכים, אונס, מצבים מלחמתיים, אירועי טרור, שריפה או אסונות טבע. יחד עם זאת פעמים רבות אנו חשופים לאירועים טראומטיים קטנים שמשאירים עלינו חותם ומקשים עלינו להתמודד: ביקורת חוזרת ונשנית של אנשים משמעותיים לנו, חרם בילדות, ריבים של ההורים, טלפון מבית הספר לגבי התנהגות הילד, השפלה, כישלונות ועוד…
בזמן החשיפה לאירוע הטראומטי, המערכת הרגשית מוצפת בגירויים אותם היא מתקשה לעבד. ובנסיון שלה להכיל ולעבד את הטראומה גורמת לנו לחוות מחדש את האירוע הטראומטי בצורת זיכרונות, תמונות, רעשים וריחות שהיו בפועל בזמן התרחשות הטראומה. היות והתהליך הזה לא נעים לנו, וגורם לנו מצוקה, אנו מנסים להימנע מכל דבר שעלול להזכיר את האירוע הטראומטי. אנו מנסים לא לחשוב על כך, ולהתרחק מכל מה שמזכיר את ההתנסות הטראומטית. כך ילד, שהושפל מול הכתה כשלא ידע את התשובה הנכונה, יימנע מלחוות שוב השפלה כזו ולא ישתתף יותר בשיעור. אדם שהיה חשוף לפיגוע, יימנע מנסיעה באוטובוסים או ממקומות הומי אדם.
כך נוצר מעגל קסמים של הימנעות מחד והצפה של זכרונות מאידך. אנשים הסובלים מהפרעת לחץ פוסט טראומטית מדווחים על:
- עירור יתר – מצב של דריכות קבועה כאילו הסכנה עלולה לחזור כל רגע.– נבהלים בקלות, רגזנים, הפרעות בשינה, תגובות קשות לרעש.
- פלישה – זכרון הטראומה המתפרץ מעצמו לתודעה בהקיץ, הבזקי זכרון וסיוטים. כל אלפית שנייה של האירוע מורכבת מהרבה ריחות, מראות. תהליך זה מעורר חרדה.
- הימנעות וצמצום – האדם מרגיש בסכנה, ומנסה להגן על עצמו מפני חוויה טראומטית נוספת. מצב בו האדם מתרחק מכל מה שקשור עבורו לטראומה. המערכת הפסיכולוגית פיזיולוגית שלו סוגרת עצמה ממפגש עם גירויים המזכירים את הטראומה.
בנוסף, בגלל חוסר ההבנה של התופעות שהטראומה גורמת, אותם אנשים יכולים להרגיש שהטראומה נגרמה באשמתם, שמשהו פגום אצלם, שהם משתגעים וכי אף אחד לא מסוגל להבין מה הם חווים. כתוצאה מכך, הם עלולים להסתגר ולהתרחק מחברים ובני משפחה, למרות שהם זקוקים להם.
זו הסיבה שבטיפול חשוב לעבוד על בנייה מחודשת של בטחון ואמון בעצמו, על שיקום הראיה החיובית של העצמי, וכן לנטרל את נושא האשמה. מטרת העבודה הטיפולית היא לשחרר את הילד או האדם מנטל הטראומה ולאפשר לו לחיות בחופש ובבטחון, כפי שהיה קודם לכן.
