ADHD ואכילה לא מסודרת – Eating Disorder

הסימפטומים ההתנהגותיים והקוגניטיביים של ADHD יכולים ליצור השפעה שלילית ומשמעותית בתחום של ויסות מזון.

מספר חוקרים (Barkly, 1997; Brown, 2000;) טענו ש-ADHD מאופין על ידי קושי בויסות עצמי. חוסר זה בויסות עצמי כולל בעיות בזכרון העבודה, ברמת הקשב, רמת העוררות, הויסות הרגשי, והארגון.

ויסות דיאטתי הוא תהליך מורכב ויכול להיפגע בקלות (Polivy &Herman, 1993). אחד הפקטורים החשובים בויסות עצמי היא מודעות מתמשכת לרמזים של רעב ושובע (Hill & Rogers, 1998).

כדי לדעת מתי לאכול ומתי להפסיק את האכילה, חשוב להיות מודע כל הזמן לאיך אתה מרגיש ולשנויים עדינים במצבים האלה. אנשים עם ADHD בדרך כלל מאופיינים כאנשים החסרים מודעות עצמית (barkly, 1997).

שמירה על רמה גבוהה של מודעות למצבים פנימיים, בפרט כשאתה מוסח על ידי פעילויות אחרות, יכולה להיות אתגר קשה במיוחד לאדם עם ADHD. אנשים רבים עם ADHD והפרעות אכילה מדווחים שהם לעתים קרובות מדלגים על ארוחות כי לא שמו לב לרעב, או יודעים לעצור את האכילה רק כשהם מרגישים "מלאים מדי".

ויסות דיאטתי דורש גם רמה גבוהה של ארגון ותכנון, תחום נוסף של קושי עבור אנשים עם ADHD. תזונה נכונה בזמנים מתאימים דורשת סדרה של פעולות הכוללת הכנה של רשימת קניות, קניית האוכל, והכנתו. זה הכרחי גם להיות רגישים למעבר הזמן, כדי לדעת שזה זמן לתדלוק. אדם שגם ככה מרגיש מוצף על ידי דרישות היום יום יכול לא למלא את המצברים הפנימיים כדי לענות אחר הדרישות הדיאטתיות (Flaming J. & Levy L., 2002).

ויסות עצמי דורש גם שליטה טובה בדחפים. אנשים אוכלים בגלל סיבות רבות מאשר הרעב הפיזיולוגי כולל שעמום, התרגשות, כעס, עצבות, זמינות של האוכל, תגמול (פרס), ודרך לשחרור מלחצים.

כשאנחנו מוקפים באוכל טעים, קשה להגיד לא לדחף לאכול. שוב קל לראות איך ADHD שם מישהו בעמדת נחיתות. קושי בשליטה על דחפים הוא מאפיין מרכזי של הפרעת קשב וריכוז (Barkley, 1997).

הנסיון הקליני מראה שככל שהכללים הם דו משמעיים או משתמעים לשתי פנים, כך קשה לאנשים עם ADHD לעשות קבלת החלטות טובה. על בסיס יומי, אנשים מופצצים עם קשת רחבה של הצעות סותרות ומבלבלות של איך לאכול נכון.

יתרה מזאת, אוכל מספק תגמול מיידי בשעה שהתוצאות של דיאטה הן מושהות ומופשטות. אנשים עם ADHD נוטים להיות נשלטים על ידי הרגע, פועלים, ורק אחר כך מלאים חרטה על חוסר היכולת שלהם לראות את הנולד (Barkly, 1997; Hallowell &Ratey, 1994) .

החשיבות של גירוי/ריגוש stimulation

א/נשים עם ADHD בדרך כלל צורכים רמות גירוי גבוהות כדי להרגיש ממוקדים ומאוזנים רגשית (Hallowell & Ratey,1994). לרבים, להיות ללא גירוי, יוצר תחושה לא נוחה של רגזנות, שעמום או עייפות שבאופן זמני נרגעת על ידי אכילה. מאחר ואוכל הוא כה זמין, קשה להרבה אנשים להתנגד לצורך לאכול אם הם מוצאים את עצמם ללא גירוי (under stimulateed).

חיוני עבור מתבגרים ומבוגרים עם ADHD, להעריך נכון יותר את הצרכים שלהם לגירוי ואיך למלא אותם בצורה הטובה ביותר. חשוב לתכנן זמן של הנאה שמספק את האתגרים הנכונים ותחושה של הישגיות. אנשים לעתים רחוקות מטפלים בזמן שלהם כמשהו עם ערך ממשי, ובמקום זאת מבזבזים אותו בהתעסקות בפעילויות (כצפייה בטלוויזיה) שאפילו לא יזכרו ביום למחרת.

גברים ונערים נוטים למלא את הזמן שלהם באתגרים אמיתיים כשהם רוצים לספק את הצורך שלהם לריגוש. יש אישור חברתי לנערים שיש להם צורך פנימי לריגוש. רוב הפעילויות החברתיות לבנות מרוכזות סביב שיחות וריכולים (Nadeau etal.,). לעומתן, לבנים יש גישה קלה יותר לספורט, פעילויות חברתיות שעוסקות בפעילות, והרבה יותר מקובל להתעסק בטיפוס הרים, רכיבה על אופנועים וכו'.

התנהגות אכילה

חשוב לשאול בצורה ישירה על נושאים הקשורים למשקל ואכילה בגלל שמתבגרים רבים עם דפוס אכילה לא מסודר חשים אשמה לגבי כישלונות חוזרים לשלוט על המשקל. הם רואים את עצמם כטפשים, לא שוים, חסרי שליטה וחסרי אונים. הם מאשימים את עצמם במקום לראות שדיאטות פשוט לא עוזרות. דבקות בדיאטות דלות קלוריות יכולה להעלות את הסיכוי לפיתוח בולימיה או בולמוסי אכילה וליצור הרס ביכולת של האדם לקרוא סימנים פיזיים של רעב ומלאות (Hill & Rogers, (1998.

חשוב להציע תוכנית הגיונית ומתאימה לאכילה המחליפה הרגלי אכילה גרועים המעלים סמפטומים של ADHD כחוסר ארגון, אימפולסיביות והפרעה של מודעות עצמית.

בתהליך האינטייק חשוב לשאול:

  • האם יש תאבון.
  • האם קיימות תחושות של חוסר שליטה לגבי אוכל כשהמתבגר משועמם או ללא גירויים?
  • האם יש לו/לה בולמוסים?
  • יעיל לחקור איך ה-ADHD שלה משפיע על האכילה ולהפחית כך האשמה עצמית ולהחזיר דפוס של החזרת שליטה.

זיהוי קושי בתכנון ארוחות

אחת הדרישות הראשונות לתיקון דפוס לא מסודר של אכילה היא לזהות את הסיטואציות, זמנים של היום, לחצים בינאישיים, ודפוסי חשיבה שקשורים באובדן שליטה לגבי צריכה של אוכל ותכנון לוקה של ארוחות.

זה חשוב במיוחד בגלל שילדים מתבגרים ומבוגרים עם ADHD נוטים לאחת משתי אפשרויות:

  1. חוסר מודעות לסימנים של רעב, וזו בעייה עיקרית כשמתבגר/מבוגר עם ADHD מנסה להשיג שליטה לגבי האכילה שלו. הרעב נבנה במשך היום, כך שהשליטה לגבי צריכת האוכל מוצפת על ידי הצורך הדחוף לאכול. מתבגרים עם ADHD זקוקים לעזרה בתכנון הפסקות אוכל ולימוד לקרוא סימנים פנימיים הקשורים לרעב והתחלה של שובע.
  2. אכילה בנסיון להחליף מצב רגשי כחרדה, שעמום, דכאון. גם אכילה זו אינה קשורה לרעב פיזיולוגי.

נכתב ע"י נעמי רביד

שתפו עמוד זה:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו

מכון רביד עוסק בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים, הדרכת מטפלים, אימון והדרכת הורים.
אנחנו רואים את העבודה הטיפולית כזריעת זרעים של מודעות, הבנה וקבלה המובילים לשינוי, העצמה ואיזון.
המטרה שלנו היא להביא את הפונים אלינו לתפקוד טוב יותר, דימוי עצמי גבוה יותר ושביעות רצון מהבחירות שעושים בחייהם.
המסע הטיפולי אינו פשוט במרבית המקרים, אך הוא מרגש ועוצמתי.

מצפים לכם.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

ללא ספאם. מידע אודות פעילויות חדשות ועדכונים.

רשתות חברתיות

מאמרים נוספים

קטגוריות

קבוצת תמיכה לנפגעות פגיעה מינית

7 טיפים לבריאות, רוגע, ומצב רוח בתקופת הקורונה

מאמרים נוספים

רגישות יתר

כולנו קולטים גרויים – אנחנו שומעים, רואים, מריחים, מרגישים, חשים ונהנים מריח של פרח, בושם

מהו דכאון?

דכאון הוא הפרעה במצב הרוח של האדם. סימפטומים מתונים של דכאון הם תגובה נורמלית לרבים מהלחצים

לאהוב את עצמי

לעתים קרובות מדי, אני שומעת ממטופלים רגשות שליליים לגבי עצמם כמו בושה, גועל, תיעוב, שנאה

גלילה למעלה דילוג לתוכן