אבחון הפרעות קשב וריכוז

פעמים רבות הורים מספרים "הרגשתי שמשהו לא בסדר, הרגשתי שהילד מתנהג בצורה שונה, וגם כשהגננת או הרופא אמרו לי שאני מדמיינת, ידעתי בלבי שאני צודקת".

לעתים, קורה שהגננת או המורה מפנים את תשומת לב ההורה להתנהגויות של הילד שאינן תואמות את רמת ההתפתחות הצפויה.

מתי חשוב לעשות אבחון?

כשרואים סימנים מקדימים אצל ילדים שיכולים לעורר חשד שלילד או לילדה יש קשיים. סימנים כאלה יכולים להיות:

  • צורך בסיפוק מיידי
  • סף תסכול נמוך.
  • קושי לחכות בתור.
  • קושי ללמוד מניסיון.
  • קושי לציית לחוקים.
  • קושי לקשר בין מעשה לתוצאה.
  • קשיי למידה.
  • לקויות למידה.
  • קשיים בקשב.
  • קשיים בעקביות והתמדה.
  • תנועתיות יתר

מי רשאי לאבחן?

רופא התפתחותי, רופא ילדים שעבר התמחות בהפרעות קשב וריכוז, פסיכיאטר ילדים, ונוירולוג ילדים.

איך נכון לעשות אבחון?

חשוב לדעת שאין עדיין בדיקה מדעית, חד משמעית ל-ADHD. איש המקצוע המוסמך לאבחן ADHD שולל אפשרויות אחרות שיכולות להסביר את ההתנהגויות של הילד, ורק בסוף מתפנה לראות אם הסימפטומים שלפניו מעידים על  ADHD.

הבסיס לכל אבחון הוא מידע מקיף המבוסס על הנתונים הבאים:

  • שאלונים להורים, למורים.
  • צפייה בילד במצבים שונים.
  • ראיונות עם ההורים, מורים.

לאחר מכן, התחנה הראשונה היא רופא הילדים שם כדאי לעשות בדיקות רפואיות: שמיעה, ראיה, בדיקות דם עם דגש על תפקודי כבד, בלוטת מגן, סוכר ועופרת. חשוב לשלול מצבים אלה כי ילדים שלא שומעים או רואים טוב, יכולים להיות חסרי שקט או מנותקים. כנ"ל גם לגבי תפקודים של בלוטת המגן וסוכרת.

עפ"י הצורך, לעתים שווה לשקול פניה ל:

נוירולוג, אצלו נעשית שלילה של הפרעות התפתחות, שלילת אפילפסיה וגידולים.

אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי – שלילת הפרעות פסיכיאטריות, קביעת מצב רגשי. תחנה זו היא חשובה כי לעתים ילד עם דיכאון יכול להראות כמו ילד עם ADHD  עם דומיננטיות של קשב, ולהיפך. לפעמים נאבחן ילד דכאוני כילד עם ADHD, ונפספס כך את היכולת לעזור לו. גם ילד שמתמודד עם חרדה יכול להפגין חוסר שקט קיצוני, התפרצויות זעם, עצבנות או הימנעות, מה שיכול להקשות על האבחון.

אבחון דידקטי – בדיקת נקודות חוזק וחולשה. היות ובית הספר הוא מקום בו מרוכזים מוקדי קושי רבים עבור ילדים עם ADHD, חשוב לבדוק שאין לקויות למידה שמקשות על הילד, ומראות תמונה של קשיי קשב וריכוז, או מתווספות להפרעת הקשב. בנוסף, חשוב להבין מהו סגנון הלמידה של הילד, וכיצד נכון לעזור לו.

 BRC – במידת הצורך, המאבחן יכול להפנות לבדיקה ממוחשבת הבודקת תפקודים ניהוליים, כדי לסייע לו בתהליך האבחוני. בדיקת ה-BRC בודקת רשימת תפקודים ניהוליים כזיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך, אימפולסיביות, מוסחות, יכולת פיצול קשב, שליפה, קשב מתמשך ועוד.

במידה ונשללו כל האפשרויות האחרות, ניתן לקבוע את האבחנה עפ"י הכללים הבאים:

אבחון קשב וריכוז (ADHD) על פי DSM-V

באופן כללי, הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כתסמונת של קשיי קשב ו/או היפראקטיביות-אימפולסיביות ששכיחותם ועוצמתם גבוהים משמעותית יחסית לאחרים באותו שלב התפתחותי. התסמינים חייבים להופיע לפני גיל 12 ולהתבטא בפגיעה משמעותית בשני תחומי חיים לפחות כגון חברתי, לימודי או תעסוקתי, ושלא ניתן להסביר אותם ע"י גורמים אחרים כגון הפרעת התנגדות (ODD), הפרעת מצב-רוח, חרדה, חוסר הבנה של הנדרש, או כל דבר אחר.

הקריטריונים הנדרשים לאבחון חוסר קשב

  1. לאבחון חוסר קשב נדרשים שישה או יותר מתשעת הסימפטומים המפורטים מטה.
  2. הסימפטומים התמידו בששת החודשים האחרונים, ואינם קשורים למהלך התפתחות הילד.
  3. הסימפטומים משפיעים ישירות על הפעילות החברתית, האקדמית, והתעסוקתית.
  4. למתבגרים ומבוגרים (מעל גיל 17) נדרשים לאבחון חמישה סימפטומים מתוך התשעה.
  5. הסימפטומים אינם נובעים ממרדנות מתנגדת (ODD), מאי ציות, מעוינות, או מכשל להבין משימות או הדרכה.

הסימפטומים לחוסר קשב

  1. מתקשה לשים לב לפרטים ומבצע טעויות בהתאם, כמו בשעורי בית, בעבודה, מתעלם או מחמיץ פרטים, ועבודתו אינה מדויקת.
  2. מתקשה להתמיד בקשב במשימות ממושכות – קושי להישאר מרוכז בהרצאות, בשיחות, בקריאה ובכתיבה ממושכת.
  3. לא נראה כמקשיב כשפונים אליו ישירות, ומחשבתו נראית כנודדת גם בהעדר גורם ברור המסיח את הדעת.
  4. מתקשה בהשלמת משימות נדרשות בחיי היומיום – מתחיל משימה ומאבד מהר את הריכוז ודעתו מוסחת בקלות. נכשל בסיום שיעורים ועבודות בית, או במשימות במקום העבודה.
  5. מתקשה בארגון משימות ופעילויות באופן מוצלח, תוך עמידה בלוחות זמנים.
  6. מסתייג או נמנע מפעילויות שדורשות מאמץ נפשי ממושך (כגו שיעורי בית וכתיבת דוחות).
  7. מרבה לאבד דברים חפצים חיוניים כמו ספרים, ארנק, משקפיים, טלפונים ניידים.
  8. דעתו מוסחת בקלות מגירויים חיצוניים או מחשבות שאינן קשורות לעניין.
  9. נוטה לשכוח פעילויות יומיומיות כמו להחזיר שיחת טלפון, מועדים לפגישות.

אבחון היפראקטיביות-אימפולסיביות

הקריטריונים הנדרשים לאבחון היפראקטיביות-אימפולסיביות

  1. שישה או יותר מהסימפטומים המפורטים מטה.
  2. הסימפטומים התמידו לפחות בששת החודשים האחרונים במידת חומרה שאינה קשורה למהלך התפתחות הילד.
  3. הסימפטומים משפיעים ישירות על הפעילות החברתית, הלימודית והמקצועית.
  4. במבוגרים נדרשים לאבחון חמישה סימפטומים.
  5. הסימפטומים אינם בגלל ODD, אי ציות, עוינות, וכשל בהבנת הוראות.

הסימפטומים להיפראקטיביות

  1. אי שקט, מתופף בידיו, מזיז רגליו, מתנועע בישיבה.
  2. בד"כ חסר מנוחה במשך פעילות הדורשת ישיבה. מרבה לקום מכסאו ויכול אף לעזוב את מקומו בכיתה, במשרד ובמקום העבודה.
  3. נוטה לזוז גם במצבים לא מתאימים – מתרוצץ, רץ ומטפס על רהיטים. מבוגרים חשים חוסר מנוחה.
  4. לעתים קרובות מדבר בקול רם ומרעיש במצבים חברתיים.
  5. נראה כנמצא בפעילות מתמדת. מתקשה להיות שקט לאורך זמן בפגישות, במסעדות. נראה ע"י אחרים כלא רגוע ומתקשה להיות אתם.
  6. לעתים קרובות מדבר בצורה מוגזמת.

הסימפטומים לאימפולסיביות

  1. מתפרץ לדברים ומשיב לשאלה לפני שהושלמה. מבוגר מתפרץ לשיחות ומשלים דברי אחרים.
  2. מתקשה לחכות לתורו ולהמתין בתור.
  3. מתפרץ ומפריע לאחרים, מתפרץ לשיחות, נדחק למשחקים, ולפעילויות מבלי שהוזמן. יכול להשתמש בדברים של אחרים מבלי לשאול או לבקש רשות. מבוגרים יכולים להתפרץ ולקחת פיקוד על מעשי אחרים.
  4. נוטה לפעול ללא מחשבה מקדימה. מתחיל משימות ללא הכנה מתאימה, או נמנע מלקרוא או להקשיב להנחיות.
  5. חסר סבלנות – אינו ממתין לאחרים, נוהג במהירות גבוהה.
  6.  מתקשה לבצע משימות באיטיות או באופן שיטתי. לעתים קרובות פזיז בפעילות ובמטלות.
  7. מתקשה להמנע מפיתויים או הזדמנויות, אף אם זה כרוך בלקיחת סיכונים משמעותיים.

אבחון הפרעת קשב וריכוז  (ADHD)

  1. מספר בולט של סימפטומים הופיעו לפני גיל 12 שנים. (ב- DSM-4 הגיל הקובע לתחילת הופעת הסימפטומים היה 7 שנים)
  2. הסימפטומים מופיעים בשני מקומות לפחות, בית, בי"ס, עבודה, עם חברים וקרובים, ובפעילויות אחרות.
  3. הוכחות ברורות שהסימפטומים מפריעים או מפחיתים את איכות חיי החברה, לימודים, או תפקוד מקצועי.
  4. הסימפטומים אינם מופיעים בעקבות סכיזופרניה, או הפרעות פסיכוטיות אחרות, ולא ניתן לשייכם יותר להפרעה נפשית אחרת, כמו הפרעת חרדה, שינויי מצב רוח, פיצול אישיות, והפרעת אישיות.
  5. הפרעת התפתחות נרחבת – PDD, והפרעה בספקטרום אוטיסטי – ASD  אינם כלולים בנ"ל.

סוגים של הפרעות קשב וריכוז

Combined Presentation – הפרעת ADHD משולבת – אם קריטריונים של אי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות קיימים בחצי השנה האחרונה.

Predominately Inattentive Presentation – הפרעת ADHD עם דומיננטיות של קשב – כאשר קריטריונים של אי קשב קיימים בחצי השנה האחרונה, ואילו הקריטריונים של היפראקטיביות/אימפולסיביות לא קיימים.

Predominately Hyperactive/Impulsive Presentation – הפרעת ADHD עם דומיננטיות של היפראקטיביות – כאשר קריטריונים של היפראקטיביות ואימפולסיביות קיימים בחצי שנה האחרונה, ואילו קריטריונים של אי קשב לא קיימים.

 Inattentive Presentation Restrictive- הפרעת קשב (מוגבלת) אם מתקיימים קריטריונים של אי-קשב, אבל לא יותר משני סימפטומים של היפראקטיביות/אימפולסיביות קיימים במחצית השנה האחרונה.

שתפו עמוד זה:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו

מכון רביד עוסק בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים, הדרכת מטפלים, אימון והדרכת הורים.
אנחנו רואים את העבודה הטיפולית כזריעת זרעים של מודעות, הבנה וקבלה המובילים לשינוי, העצמה ואיזון.
המטרה שלנו היא להביא את הפונים אלינו לתפקוד טוב יותר, דימוי עצמי גבוה יותר ושביעות רצון מהבחירות שעושים בחייהם.
המסע הטיפולי אינו פשוט במרבית המקרים, אך הוא מרגש ועוצמתי.

מצפים לכם.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

ללא ספאם. מידע אודות פעילויות חדשות ועדכונים.

רשתות חברתיות

מאמרים נוספים

קטגוריות

קבוצת תמיכה לנפגעות פגיעה מינית

7 טיפים לבריאות, רוגע, ומצב רוח בתקופת הקורונה

מאמרים נוספים

עוצמת הנשימה

נתקלתי בכל כך הרבה אנשים שלא יודעים לנשום בצורה נכונה. לכאורה, פעולה טבעית, שכולנו עושים

הדרכת הורים

הורות היא אחד התפקידים הקשים ביותר שאנו מתמודדים אתם – אנחנו נדרשים להתמודד בזמן אמת

הפרעות קשב ורכוז

Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD מה היא הפרעת קשב ורכוז? התיחסויות לסימפטומים של ADD

גלילה למעלה דילוג לתוכן